ספר הזהר
אלא, בגין דכל עמא ולישנא, והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה. אבל ישראל, אינון קיימא דקב"ה בהאי מדה, ולא אכחישין ביה. ובג"ד, במדה דא יתפרקון. הה"ד, ואת עם עני תושיע. ועני לישנא דענוי, דאפילו אית ליה לב"נ עותרא, ואיהו במרעין ובמכתשין, עני אתקרי, או דדחקין ליה בגיניה, וצערין ליה כל יומא. כל שכן מאן דאיהו רש מניה, ואיהו הולך מאתר לאתר.
ספר הזהר
דיומין ייתון, דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים, דאתמר ביה וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא. ובגלותא בתראה, לית מיתה אלא עוני דעני חשוב כמת. לקיים בהון והשארתי בך עם עני ודל וחסו בשם יי'. לאתקיימא בהון ואת עם עני תושיע. ואלין עתירים דישתארון בהון יתקיים בהון, נרפים אתם נרפים. נרפים הם באורייתא. נרפים הם, למעבד טיבו עם מארי תורה. ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.
ספר הזהר
דאיהו אתעביד עני ודל, מסטרא דאת ד' מן אחד, למשאל מן א"ח, דאיהו עמודא דאמצעיתא. לקיימא ביה, דלותי ולי יהושיע, דלא ימות משיח בן אפרים. ושאיל מניה בההוא תרעא, בגין ישראל העניים, לקיים בהו ואת עם עני תושיע.